מזון מהלב, החופש לאכול

יש לי קטע כזה, שאני קוראת ספרי בישול גם אם אני לא מבשלת. סתם קוראת בשביל הכייף.

הספרים המועדפים נמצאים במטבח, ויש עוד בכל מיני חדרים.

בכל מצב הם נגישים, כך שבסופו של דבר יוצא שאורי, שגילה שהוא כבר יודע לקרוא, קורא אותם קצת כמוני.
ושחר מציץ בהם גם.
ליבי מצטרפת, וקוראת בדרכה שלה.

בסוף גם בוחרים מה בא להם שיהיה בבית. לי זה ממש נחמד.

לא רק כי נעים לי שזה מעניין ומסקרן אותם, אלא כי אני רואה שזה משהו שאוסף אותם ביחד. יוצר ביניהם שיחה מסויימת.

ולראות אותם מתקשרים אחד עם השני והשלישית, זה הבונוס האמיתי בכל הסיפור הזה.

מה שיאכלו אחכ מתוך הדברים שיבחרו מהספרים זה זניח.

כל הדרך לבחירה, היא המסע עצמו

שבו היו ביחד ולחוד,

קראו, יצרו ולפעמים גם בישלו.

ולי היתה הזכות להיות איתם בדרך.

*בסוף הם בעד רוב הקינוחים, ואני בעד מה שהכי פשוט וקל להכנה 🙂