מזון מהלב, החופש לאכול
התמונה מתוך: peoplepets.com

התמונה מתוך: peoplepets.com

פונים אלי עכשיו עם פחד ענק לקראת הקיץ. הוא נמצא אצל הרבה משפחות שיש בהן ילדים עם עודף משקל.
הפחד הזה מהחופש הגדול, בו הילד או הילדה יאכלו ללא שליטה. והרבה.
כי יש הרבה פיתויים מסביב – ארטיקים, חטיפים, ג'אנק פוד שאוכלים בחברה… ואין באמת מסגרת ברורה (והאם אי פעם היתה? או צריכה להיות?אני תוהה).

משפחות שלמות חרדות מהמספר שיראו על המשקל כשהילד או הילדה שלהם יעלו עליו. הכל "בגלל הקיץ". כי בקיץ חושפים יותר וחשופים יותר. וחשיפה זה מפחיד.

וההורים ממשיכים לעבוד גם בחופש הגדול, כי צריך לפרנס. ואין תמיד אוכל מוכן זמין, אז יש דמי כיס ואין שליטה על האוכל של הילד-ה. על הזמן שלו-ה..

ולי (וגם להורים) זה עושה עצוב שמפחדים ממיספרים. ואפילו, בעקיפין, מפחדים מהילד-ה.
כי כל ילד או ילדה כזה הם עולם ומלואו, והרבה מעבר למיספר על המשקל. וההורים יודעים את זה היטב!
אבל בכל זאת, הם רוצים שישקלו פחות.

למה? כי ככה החברה מכתיבה. כי ככה יותר יפה בעיניהם. כי זה יותר בריא והם דואגים לשלומם. כי ככה יש יותר שליטה. כי מספרים זה גם שליטה. ובסוד – אצל חלקם אולי ככה הם אפילו יוכלו לאהוב את הילדים שלהם יותר.

מפחדים משומן. מפחדים מגדול. מפחדים מהקיץ. מפחדים מחשוף. מפחדים מ"מה יגידו". מפחדים מהראי. מפחדים מהמשקל. מפחדים מחוסר שליטה. מפחדים מחולי. מפחדים ש"אין מסגרת". מפחדים מעצמם.

וכשבאים אלי לייעוץ התזונתי, פתאום רואים יותר טוב את האישיות שמאחורי הגוף השמן. ואני ממש לא מגלה להם דברים חדשים, אבל הפוקוס מישתנה ממיספר על המשקל, לחזות של אדם שגדל אצלם בבית.
והדמות שניבטת אליהם מהראי, היא לא רק של הילד-ה. היא בסופו של דבר גם שלהם.
והכעס והאכזבה (על עצמם, על הילדים), הופך לגאווה וחמלה. כי יש שם בני אדם אצלם בבית. מיוחדים, בולטים, גדולים מהחיים. גאווה וחמלה כי הם (ההורים), נבחרו להיות ההורים של הילדים האלה. שבמקרה יצא שהם גם שמנים.

ורק כשמגיעה הנקודה של הגאווה והחמלה, מגיע השינוי הפיזי בתזונה.
האוכל נהיה כל כך נחמד פתאום, ולא מאיים. ולא צריך יותר שליטה. ההיפך, צריך לשחרר.

כי רק ככה ניכנסת האהבה שתמלא את החלקים שכל כך זקוקים לה. אצל הילד-ה ואצל ההורים.
ואהבה היא המזון וההזנה הבריאים ביותר, כשהיא באה לידי ביטוי בגאווה ובחמלה אמיתיים.
וכשיש לב ואהבה, הרבה יותר כייף לאכול בריא. האוכל הופך להיות חוויה משחררת, מזינה וטעימה.

עכשיו באמת הגיע החופש הגדול.