מזון מהלב, החופש לאכול

פורים. אחד החגים הצבעוניים שיש לנו, אבל גם אחד מההפכפכים…

ההפכפכות מתחילה במזג האויר – ספק אביב ספק חורף.
אוירת ההתרוצצות (ואולי גם הלחץ?) מלאבזר את תחפושות הילדים לפי רצונותיהם (וגחמותיהם…), מול לראות אותם בתחפושת הסופית שבחרו, שמחים ומאושרים ולהרגיש את הסיפוק מכך.

אוירה שמסמלת את תענוגות הגוף (כמו המישתה בסיפור המגילה), מול נתינת משלוח המנות כדי לטפח הדדיות בשמחה.

קצת רקע על מנהג משלוח המנות: "מנות" מלשון רבים. לפי הרמב"ם, משלוח המנות צריך להכיל מינמום 2 מנות, שניתן לערוך מהם סעודה.
כיום, בעידן השפע, רובנו מוצאים עצמנו נותנים ממתקים וחטיפים כמשלוח מנות (מה גם שחלקנו מכניסים אותם הביתה במקרים אחרים).
זוהי בפירוש אינה סעודה ראויה על מנת לחגוג איתה את החג!

אם לא ידעתם, הסוכר שבחטיפים גוזל מגופם של הילדים ושלנו הרבה מאוד ויטמינים ומינרלים (סידן, למשל). שאר החומרים המעובדים שנמצאים בתוך החטיף או הממתק זרים לגופם של הילדים.
אלו חומרים שבפירוש נשארים בגוף ויוצרים נזקים ארוכי טווח -פיזית וקוגנטיבית גם מבחינת רמות קשב וריכוז, וגם מבחינת החלשה של המערכת החיסונית והגוף כולו.

לכן, סלסילה מלאה בממתקים וחטיפים בהחלט לא "עושה לי את זה". פרפר חטיף

אני יודעת שעוד הרבה הורים אחרים לא היו מעוניינים שילדיהם יאכלו ממתקים וחטיפים מלאי סוכר מעובד, צבעי מאכל ועוד "הפתעות" שלא טובות לגופם, ושפוגעות בהם בשם החג.

אבל רובנו, שבויים באינרציה. רובנו אומרים "לא נורא, זה חד פעמי… לכבוד החג…” או "שהילד לא ירגיש שונה ניתן לו את הממתקים…”. אבל בסופו של דבר יש הרבה מקרים "חד פעמיים" כאלה (ימי הולדת, שעמום, ויתור שלנו כהורים ועוד…) כך שלצערנו, בסוף יוצא שהילדים אוכלים רוב הזמן ממתקים וחטיפים.

האם אפשר להכין משלוח מנות בריא שיהיה חגיגי ומשמח באותה מידה?

התשובה היא בפירוש כן! יש אלטרנטיבות יצירתיות ולא יקרות במיוחד ,עם אוכל בריא ועוד הפתעות כיפיות שלא ישאירו אף ילד אדיש (גם לא את הילד שבכם).

הנה כמה פתרונות מעשיים לסוגיית משלוחי המנות, ולהתייחסות לחטיפים באופן כללי:

למצוא גרסא בריאה יותר של החטיף או הממתק, ואם ניתן, להכינה במטבח הביתי. הגרסא הבריאה צריכה להיות הכי פחות מעובדת, ואם היא קנויה היא צריכה להיות עם רשימת רכיבים דלה ביותר, מרכיבים שאינם מעובדים. חטיפים מסוג זה ניתן למצוא ברשתות הטבע. בנוסף (או במקום החטיף), אפשר להכין בצנצנת יפה ממרח טעים,  שייק אנרגיה מתוק בצירוף קשית חגיגית, עוגה בריאה ו/או פשטידה כלשהי שאוהבים.

לצרף למשלוח המנות הפתעה/ות כגון: עפרונות צבעוניים, טושים, מדבקות צבעוניות, מחזיק מפתחות קטן, רעשן, מסיכה קטנה וכיד הדימיון. לדוגמא: הבן שלי אוהב דמויות של מלאכים ופיראטים. אז מצאתי בחנות לחומרי יצירה 2 בובות קטנות – אחת של מלאך והשניה של פיראט, וצירפתי אותן לחבילת משלוח המנות. היה אושר גדול! למבוגרים שנותנים משלוחי מנות, אפשר גם לצרף סבון אקולוגי לגוף או תכשירי טיפוח אקולוגים אחרים. באופן כללי, כדאי שכל מה שנמצא בתוך קופסת משלוח המנות, יהיה כמה שיותר ידידותי לסביבה: בריא, תוצרת מקומית, אורגני, ממוחזר, והכי רצוי (וזול יותר) – בהכנה ביתית.

שמירה על אסתטיקה – כל חטיף בריא, עוגה וכד', בין אם מכינים בבית, ובין אם לאו, ניתן לעטוף בנייר צלופן או בכל נייר יפה אחר. בנוסף, אין יותר יפה מלהניח את רכיבי משלוח המנות בקופסה ממוחזרת, עטופה בצורה חגיגית. הפעילו את ראשכם היצירתי, ותרגישו סיפוק אדיר מהעשייה עצמה ומנתינה של דבר שיצרתם באהבה עבור הזולת. שמירה על אסטטיקה בהגשה, יכולה לעשות "חצי מהעבודה" בקבלת כל משלוח המנות, כדבר טעים ומשמח.

שתפו את ילדיכם ביצירת משלוח המנות. בכל גיל אפשר לבקש מהם לצייר על הקופסא, ליצור אותה בעצמם, להדביק עליה קישוטים וכדומה. כך נלמד אותם את הערך של לתת דבר שהושקעה בו מחשבה ואהבה. אם הם יכינו את משלוח המנות בעצמם, ערך הנתינה יהיה גבוה יותר עבורם ועבור המקבל.

לא להיות "יותר צדיקים מהאפיפיור". לצערנו הרב מאוד, בחברה שבה ילדים אוכלים חטיפי ג'אנק יש חשש גדול מלגרום לילדכם להרגיש שונה. בעיקר בגיל ההתבגרות, לפעמים עדיף להציג את האלטרנטיבות הבריאותיות יותר, להסביר עליהן, לשמש דוגמא באכילתן, אך גם לאפשר להכניס למשלוח המנות דברים פחות טובים (ולהגביל למוצר אחד או שניים) לצד הדברים הטובים באמת…חשוב מאוד שהילד ירגיש חלק ממשלוח המנות, וישמח לתת אותו כמו גם לקבל בחזרה.

צרפו כרטיס ברכה. ברכה נותנת ערך מאוד גבוה למשלוח המנות, (ולמתנות באופן כללי). אם היא נעשית בתשומת לב ובמחשבה, היא עולה על כל תוכן משלוח המנות, ואפילו, לעיתים, יכולה לגמד אותו! ברכה יכולה להיכתב "מהלב", ויכולה להיות ציטוט מתוך ספר שאתם אוהבים ויתאים למקבל משלוח המנות. ברכה יכולה להיות ציור יפה שילדכם צייר ורוצה לתת אותו. אפשר לבחור צילום שצילמתם פעם, להדפיס אותו, ולכתוב מאחוריו את הברכה. בקיצור, כיד הדימיון!

זו לא הכמות זו האיכות. ילד שיצר משלוח מנות בעצמו, השקיע מחשבה בקישוט של הקופסא, השקיע מחשבה בפריטים שמונחים בתוך המשלוח והפך אותם לאיכותיים ומתאימים עבור מי שיקבל אותם, גם אם לא הניח הרבה פריטים (זוכרים שלפי המצווה יש להניח 2 פריטים?), האיכות שלהם תגבר על הכמות. המקבל ישמח כמו גם הנותן. והרי בשביל זה נועדה המצווה הזו, לא? כדי לשמח ולשמוח!

חג שמח, טעים ובריא לכולם!
שלכם,
נועה