מזון מהלב, החופש לאכול

כיבוד בריא במסיבהכשמגיעים אלי לשיפור תזונתי, הרבה פעמים אני רואה שיש רצון וצורך מאוד גדולים לשפר את התזונה במשפחה, אבל לצד זה יש את החשש שלא תהיה התמדה. ז"א – חוששים לקבל משימה, ולא להתמיד בה עד הסוף וככה לא להשיג את תוצאות התהליך ביחד.

למה זה קורה? בעיקר בנושא המזון, התרגלנו ל"מישטרים" מאוד ברורים. יש אסור לאכול ויש מותר לאכול. אין באמצע. קשה לראות את המגוון היצירתי שקיים במזון. אנחנו נורא מפחדים להתחייב למישטרים וזה מאוד ברור ומובן – גם אני הייתי שם. ובכל משטר דיאטה שהייתי בו, מהר מאוד נישברתי וחזרתי להרגלים הישנים למרות הרצון העז לשנות משהו בהרגלי התזונה שלי. מעולם לא הצלחתי להתמיד בשום מישטר באשר הוא. לא משנה אם המטרה שלי היתה לרזות, או ללמוד את לוח הכפל בכיתה ג' (כי המורה אמרה שצריך "לשנן". ושינון זה סוג של מישטר), או לחזק את שרירי הבטן, למשל. והלקיתי את עצמי הרבה על כך. חשבתי שאני נורא עצלנית, חסרת עמוד שידרה, ושאין לי יכולת התמדה…

אז התפיסה הראשונית שלנו היא שחור או לבן. ואם אנחנו לא נמצאים באפור, קשה לנו עם זה. אנחנו שופטים את עצמנו. ואז באים לשנות את התזונה במשפחה, והילדים לא אוכלים ירקות. או אוכלים יותר מידי ג'אנק. ויש פחד מאוד גדול מהתחייבות כלפי שינוי. כי בתפיסה הבסיסית שלנו, שינוי מחייב מישטר קפדני. שאם לא נעמוד בו, אז מה זה אומר עלינו?

אז איך באמת יוצרים שינוי בתזונה (כמו בכל דבר אחר בחיים) לפי הגישה שלי? רק עם רוך. ברכות, באהבה, עם חוויה נעימה. כן זה אפשרי, ורק ככה זה עבד ועובד לי בחיים, וגם למשפחות שאני עובדת איתן.

מסכימים רגע לעצור, לנשום עמוק, ולראות שמאחורי כל הפחד מהתחייבות (שהוא אך ורק כלפי עצמנו = כלפי התפיסה שיש עלינו מישטר תמידי), יש משהו מאוד חזק שכן רוצה להתעצם. לצאת מהמישטר הפטריאכלי, להשתחרר ולהרחיב גבולות. שזה חשוב לו. ושמאחורי הפחד המאיים ממישטרים והתחייבויות, יש יכולת לעשות את השינוי בתזונה (כמו בכל תחום אחר) בצורה יפה יותר. כזו שאינה גורמת לכם לשיפוט עצמי, אלא לחיבור אליכם, לרצונות שלכם. בעדינות וברוך.

וזה אומר בעצם, לראות את התהליך של השינוי התזונתי בעיניים של ילדים שמבקשים חוויה חדשה ונעימה. שרוצים לחוות את המזון שלהם בצורה חומלת, "מתקנת", מגוונת, חגיגית ושמחה, שתהיה גם טעימה וגם נעימה.

כי גם אנחנו ההורים, אנחנו בעצם ילדים (שמגדלים ילדים). ואנחנו והילדים שבנו, רוצים בכנות משהו חדש ושונה ובריא יותר לחיינו. ממקום של חופש. ומגיע לילדים שבנו יחס של אהבה. שלא נכעס עליהם, שניתן לעצמנו ולילדים שבנו שינוי חוויתי עם הנאה ובלי משטרים כובלים, מתוך חופש. ממש כמו שהילדים שלכם מבקשים מיכם.

אז בבקשה לצאת מהלחץ. שינוי ושיפור בתזונה יכול להעשות באהבה ובחוויה. וכל מה שעושים באהבה, בחוויה וברוך, תמיד תמיד יוצא טוב! מה דעתכם?

בקישור: מתכון לגלידת בננות טובה ליום רך ונעים במיוחד

שלכם,

נועה דורון דוידסון

מזון למשפחה בדרך הלב

מזון מהלב, החופש לאכול.