מזון מהלב, החופש לאכול


הי, אני נועה דורון דוידסון. מלווה משפחות שיש בהן ילדים בעלי עודף משקל ובררנות באכילה, לעבר אכילה מגוונת ובריאה פיזית וריגשית. ללא מאבקים עם הילדים, אלא בשמחה ובהנאה, ובדרך הלב. אני מאמינה שמזון הוא חוויה, ולא רק פונקציונאלי. אוכל ואכילה הם מערכת יחסים שלמה ומרתקת. דרכם יש הזדמנות ליצור מערכת יחסים איכותית, אוהבת וטובה עם האוכל, הרגלי האכילה וכמובן עם הילדים. להנות ממזון מגוון ובריא באהבה. בלי איסורים וייסורים, בלי רגשות אשם ומאבקים. עם הרגלי אכילה טובים ובהנאה.
קראו עוד

הירשמו לקבלת עדכונים במייל

מלאו את פרטיכם וקבלו ממני עדכונים על תכנים חדשים ופעילויות קרובות



אודות

הי, אני נועה דורון דוידסון, מלווה משפחות עם ילדים בעלי עודף משקל ובררנות באכילה, לעבר אכילה בריאה פיזית ונפשית. עוזרת להורים (ואם צריך גם לילדים), להפסיק את המאבקים סביב האוכל, וליצור הרגלי אכילה מיטיבים, עם אוכל מגוון שמתאים לגוף האינדיבידואלי. מלווה משפחות להיעזר, ולעיתים גם להיתמך באוכל ובאכילה כאמצעי לקירבה, שלום, שייכות ותחושת יחד במשפחה.

כל זאת באמצעות כלים מגוונים וחוויתיים שלמדתי במרוצת השנים, אותם איגדתי בגישה "מזון למשפחה בדרך הלב". בגישה שלי יש הרבה התייחסות, הקשבה עמוקה, ושילוב מעשי בחיי היומיום של רבדים פיזיים ורגשיים באוכל ובאכילה. וכן של אמצעים ליצירת תקשורת מקרבת בין בני הבית סביב נושא האוכל והאכילה, למען יצירה של הרגלים טובים ונעימים עם האוכל והאכילה, לכל בני הבית.

פעם קינאתי במי שאמר לי שבשבילו אוכל הוא דבר פונקציונאלי בלבד. מאז ומתמיד הרגשתי שאוכל מהווה בתוכו עולם שלם. אוכל עבורי הוא עוד סוג של מערכת יחסים. וככזה, יש בו קשת של רגשות, חוויות ותחושות שנוגעות בנו פיזית וריגשית.

מגיל 9 בערך, התמודדתי עם דימוי גוף נמוך יחסית. לא אשכח את היום בו אחד הבנים בכיתה קרא לי "איכס יא שמנה!" בזמן הפסקת האוכל בביה"ס, בעודי נוגסת מהכריך שלי.

התחושה של הביס מהכריך שתקוע בגרון מרוב הפתעה, עלבון ובושה צרובה בי. תחושה שהובילה לצורך חזק לשנות את הגוף שלי. להתחיל להסתכל על אוכל במושגים של "מותר" ו"אסור". ולא רק כעל משהו שמסב לי הנאה. תחושות שלא עשו לי טוב בלשון המעטה…

במהלך התבגרותי חוויתי התנסות בשלל דיאטות, שגררו איתן הלקאה עצמית, וחיזקו בתוכי בושה סביב האוכל והאכילה. ככל שבגרתי, והערך העצמי שלי התחיל לעלות, המדד החברתי לגבי "כמה צריך לאכול" ולגבי "מה ואיך צריך לאכול" התחיל להכביד עלי. הרגשתי שזה לא מדוייק לגופי ולנפשי. שלמדוד את האוכל ואת הכמויות. להתבייש בעצמי אוכלת הרגיש לי כבר "לא פייר" כלפי. היה בי צורך בשינוי התייחסות עמוק לאוכל.

למעשה, חייתי בתוך דיסוננס – מצד אחד אוכל מחובר בתוכי להלקאה עצמית, אשמה ובושה. אך מצד שני הוא מהווה עבורי הנאה ותשוקה ועונג. דיסוננס שבער בי "לפתור" בתוכי כדי להרגיש טוב עם האוכל ועם האכילה.

עולם האוכל סיקרן אותי מאז ומתמיד. בגיל 12 התחלתי לבשל מידי פעם, מרצוני החופשי ומתוך תשוקה ללמוד על אוכל. אני זוכרת את התחושה של לאחוז ספר בישול, לעקוב אחרי מתכון, לבשל, להגיש, ולראות ולהרגיש את תגובות הסביבה כתוצאה מיכך. או לדבר עם סבתא שולה, הבשלנית הכי הכי במשפחה בעיני, ולקבל ממנה ישירות מתכון למאכל שאני כל כך אוהבת לאכול. ולהכין אותו! להתחבר לתרבות המשפחתית דרכו, ובאמת לחוש קירבה דרך האוכל. לעצמי ולסביבה הקרובה והרחוקה שלי. זה מרגש אותי עד היום. אז לצד התחושה שאוכל הוא משהו עם הרבה "צריך". היתה, ועדיין יש בי, הרבה הנאה לחוש אותו עם כל החושים, קצת כמו ילדה:) היום אני כבר יכולה לומר שאוכל עבורי זו מערכת יחסים עם המון משחקיות ואהבה!

ככל שבגרתי ולימים גם הפכתי לאמא לשלושה ילדים, על כל המורכבויות שיכולות להיות בגידולם, הבנתי שיש לי רצון גדול "למנף" את ההתייחסות לאוכל ולהפוך אותו לא רק למגוון ובריא על הצלחות, אלא לראות בו מקום שאפשר ממש לנוח בו. להפוך את הכנת האוכל לקלה ומהירה, לצד שמירה על הבריאות וההנאה. להנות עד הסוף מאוכל ומאכילה, ולשחרר את הבושה והאשמה שיש סביב שני אלה. זאת כדי לאפשר לילדי להיות בטוחים בגופם. להרגיש בו טוב. וגם לטפל ולדאוג לבריאותם בעצמאות, בחופשיות ובשמחה.

אהבה, משפחתיות ואוכל אלו רבדים שמחוברים בעיני מאוד. רבדים שיכולים לתמוך זה בזה. לכן, כאשר יש מאבק סביב אוכל עם הילדים. אם יש תחושות אשמה, בושה והלקאה עצמית סביב משקל הגוף והבררנות באכילה של הילדים, יש הזדמנות פז להתקרב אליהם, דוקא דרך האוכל! כך, דרך קירבה, ליצור שינוי איכותי באוכל ובאכילה. מלב אל לב, ביחד איתם, בשמחה ובנועם.

עבורי מזון הוא אמצעי לחיבור ולריפוי גם של מערכות היחסים. אני מאמינה שכשנלמד להתחבר מחדש למזון בחיינו, להרגלים שלנו סביב האוכל, בצורה בריאה ואיכותית, ללא מאבק אלא בשמחה והנאה, ניצור מערכות יחסים טובות יותר עם עצמנו ובתוך המשפחה. כך נוביל את עצמנו ואת ילדינו לאכילה בריאה, מגוונת ואיכותית בכייף ובשביעות רצון.

הכשרה מקצועית:

2011 – יועצת תזונה ובריאות אינטגרטיבית (Health Coach), מוסמכת מטעם Institute for integrative Nutrition, New York.

בוגרת קורס "התפתחות מוטורית תחושתית של ילדים", רידמן.

2003 – מדריכת יוגה ומדיטציה, מוסמכת מטעם סמינר הקיבוצים.

2003 – B.Ed  בחינוך מיוחד, סמינר הקיבוצים.

2002 – מטפלת דרך הילינג, מדיטציה, תקשור ותהליכי מודעות עצמית.

סטודנטית ניצחית. לומדת ומשתלמת באופן קבוע בהרצאות וקורסים שונים בנושאי תזונה, בריאות, הורות, נושאי רוח, אכילה ריגשית, בישול, קונסטלציה משפחתית ועוד…

רוצים להפגש, לדבר, לשאול ולהכיר מקרוב? אשמח מאוד!

אני כאן: 0547719333  ואפשר גם בקישור הזה

שלכם ושלכן,

נועה