


הלו קיטי מכינה טחינה
"הלו קיטי" יודעת להכין טחינה. ליבי, בת שנה ו- 8, מדברת עם הברות שהן בעצם מילים. והפעם, מתכון לטחינה בתינוקית: "אינה" (בהגייה מצחיקה) זה "טחינה". "יח" עם הצבעה למדף העליון זה "מלח". "ננ" זה "לימון"....
ספרי בישול זה גם לילדים
יש לי קטע כזה, שאני קוראת ספרי בישול גם אם אני לא מבשלת. סתם קוראת בשביל הכייף. הספרים המועדפים נמצאים במטבח, ויש עוד בכל מיני חדרים. בכל מצב הם נגישים, כך שבסופו של דבר יוצא שאורי, שגילה שהוא כבר יודע לקרוא, קורא אותם קצת כמוני. ושחר מציץ בהם גם. ליבי מצטרפת, וקוראת...
מה ישמח אותך באוכל?
לפעמים אני מתייעצת עם הילדים שלי לגבי מה להכין לארוחת צהריים במהלך השבוע. לפעמים אנחנו חושבים על כל השבוע וכותבים מה בכל יום. ולרוב, זה נורא נקודתי, למחר או מחרתיים למשל. שחר בדרכ יותר משתף פעולה כשאני שואלת "מה בא לך שיהיה לצהריים מחר / מחרתיים?" אבל אורי...
זאת לא דחיינות, זה אור
דחיינית. אוףףף. כך מאז ומתמיד אמרתי על עצמי. וכעסתי עלי, התאכזבתי ממני. ראיתי מטרה מול עיני ו(לכאורה) לא עשיתי את כל הפעולות הנדרשות כדי להוציא אותה מהכוח אל הפועל. הכל חיכה למחרכך (זה אומר: מחר + אחר כך). כל הרצונות שלי. השאיפות שלי, תמיד היו בראש סדר העדיפויות, אבל...
הפחד להיות רעבים
פעם פחדתי להיות רעבה.
פחדתי להרגיש את החור הזה בבטן שבאמת גרם לי לכאב.
כאב שזועק "אני צריך משהו, ועכשיו". ואת המשהו הזה צריך לספק מייד, באותו רגע. אחרת הכאב יגדל. ואם הוא יגדל זה הרי רע.